הרב אריה רוטשילד

ברכות יעקב המובאות בפרוט רב אינן ברכות של איחולים גרידא, ברכות - הן היכולת לזהות את הנק' הפנימית ולברר, להוציא אותה אל הפועל בצורה טובה, להבריך אותה במציאות. כהקדמה לברכות יש מקום לציין מס' נקודות המהוות תשתית ראויה להופעת הברכות...

"וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃

הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם"׃

ברכות יעקב המובאות בפרוט רב אינן ברכות של איחולים גרידא, ברכות – כפי שפגשנו כבר מספר פעמים בחומש בראשית, הן היכולת לזהות את הנק' הפנימית ולברר, להוציא אותה אל הפועל בצורה טובה, להבריך אותה במציאות.

כהקדמה לברכות יש מקום לציין מס' נקודות המהוות תשתית ראויה להופעת הברכות:

  • הכותרת של דבריו היא "וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים" אך בפועל הוא לא מגלה את אשר יקרה האחרית הימים. אמנם, חז"ל מביאים שבקש לגלות ונסתם ממנו, אך נראה שהברכות שבאו לפתע אינן מנותקות מגילוי הקץ: דווקא מתוך המבט הנושא למרחוק של יעקב, המבט שחי את המגמה העתידית , דווקא מתוך כך אפשר לברר את הכוחות השונים באומה.
  • על מנת להיפגש עם החזון העתידי, עם אחרית הימים, עם המדרגה של ההופעה השלמה ובעצם גם על מנת להתברך כראוי יש תנאי מקדים:

"הֵאָֽסְפוּ֙"

לומר לנו, אין ברכה ואין עתיד אם אין אחדות. תנאי יסוד לבנין האומה וליכולת שלה להוציא את מגמתה המיוחדת אל הפועל הוא אחדות שלה.

  • אנחנו מוצאים בפסוק את שני שמותיו של יעקב: יעקב וישראל.

יעקב – מייצג את אבי המשפחה, את הצד הפרטי של המשפחה הספציפית.

ישראל – מייצג את הצד הכללי, הראשית של האומה, דור המייסדים של האומה הישראלית.

לאור זה יש להבין את הברכות:

יעקב לא מסתפק בברכות לילדיו, יעקב מברך את השבטים, את יסודות האומה הישראלית.

הוא עסוק בלברר, לחדד, להעצים ולברך כל כח וכח מי"ב השבטים מכיוון שכל הכוחות הם חשובים ונצרכים ע"מ להוציא לפועל את המגמה האלוקית של האומה, אי אפשר לוותר על אף כח (כפי שראינו בפרשה שעברה שיהודה, כח המלכות, מוכן למסור את נפשו ובעצם את כל כלל ישראל , על כך שבנימין לא יישאר עבד במצרים) וצריך לסדר כל כח במקומו המכון והראוי בתוך מרקם הכוחות הישראלי.

אלו 3 יסודות שגם בימינו עלינו לברר ולבנות בתוכנו, בזמני הגאולה שלנו:

  1. להיות מכוונים אל העתיד, אל הנצח, אל המדרגה האלוקית שלנו.
  2. מתוך כך, אחדות ישראל, התאספות והתקבצות של כל הכוחות יחד מתוך הקישור והאחריות לתוכן הכללי המאחד שלנו.
  3. ומתוך כך, בניית הכוחות השונים באומה וסידורם באופן הנכון במשימה הגדולה של חיי האומה המבטאים את ערכי הנצח בחייהם.

בעז"ה נעשה ונצליח

שבת שלום