הרב ליאור בנדט

המאבק בין יעקב לעשיו הינו מאבק עמוק וארוך. ראשיתו עוד בזמן היותם בבטן של רבקה אמנו וסופו רק לעתיד לבוא, שבו יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. למלוא משמעותו של מאבק זה מתוודע יעקב בתחילת פרשתינו, בחלום הסולם. לפי דברי חז"ל (פרקי דר"א פ' ל"ה) מלאכי אלוקים אשר עולים בסולם הינם ד' מלכויות. לכל מלכות יש את המלאך שלה, השר השמימי שלה. ולכל מלאך יש קצבה – שר מלכות בבל עולה שבעים שלבים בסולם ואח"כ יורד וכן שר מלכות מדי וכו'. רק שרה של המלכות הרביעית עולה בסולם ואינו יורד- מלכותו נמשכת כל ימי העוה"ז, ללא קצבה, עד אשר הקב"ה בעצמו מורידו. זהו בירור מורכב ומסובך וזוקק את כל ימי ההיסטוריה להכרעתו.

טעות לחשוב שיסודו של מאבק זה הינו רק מאבק בין עוה"ז לעוה"ב, בין חומר ורוח, בין הווה ונצח. על התרוצצותם של יעקב ועשיו בבטן אומרים חז"ל: "מריבים בנחלת שתי עולמות" (רש"י כה, כו). ומבאר המהר"ל (נצח פ' ט"ו) שמלחמתם היתה בין על העוה"ז ובין על העוה"ב. עשיו מעמיד שיטה כוללת, דרך חיים, המשקיפה גם על חיי הרוח בפרשנותה המסולפת. נקודת המוצא היא חיי העוה"ז, וגם חיי העוה"ב 'מקשטים' באידאליהם את החיים. וכן כ' רש"י (כו,לד): "עשיו היה נמשל לחזיר... החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור..."  לעומתו יעקב, נקודת המוצא היא העוה"ב ומתוך כך גם חיי העוה"ז מתפרשים בפרשנות אחרת, טהורה ומתוקה. וכך אמרו חז"ל (פרקי דר"א פ' ל"ה): "  כשבא יעקב מבית לבן וראה עשיו שהיה ליעקב בנים ובנות... הרהר עשיו בדעתו ומה העוה"ז שאינו חלקו-כך, עוה"ב שהוא חלקו על אחת כמה וכמה. מיד אמר עשיו רצונך שנעשה שותפות". המפנה שחל בעשיו מתרחש רק כשפוגש בהדרו של העוה"ז של יעקב- עוה"ז שכולו פרוזדור המואר מאורו של הטרקלין העוה"באי. אז מבין עשיו שהשיטה האמיתית היא שיטתו של יעקב, כאשר מובלט הפער בין עוה"ז ישראלי- מלא צניעות וטהרה- יעקב עם נשותיו וילדיו, מול העוה"ז העשיוי – אכזרי ורשעי- עשיו וארבע מאות ביריוניו.

בביאור עניין מלחמת גוג ומגוג כ' רבנו המהר"ל (נצח פ' ל"ז) שמלכות המשיח מופיעה בהדרגתיות, ולכן בשלביה הראשוניים נמצאים בעולם הן מלכות המשיח והן מלכות אומות העולם. הניגוד שבין שתי שיטות מלכותיות אלו הוא ניגוד חריף ונורא. מלכות המשיח בשיטתה האחדותית האלוקית ומלכות האומות בשיטה המפרדת הריבויית. זהו השלב האחרון במאבק של "ויתרוצצו הבנים בקרבה", על מהותם וציביונם של "שני עולמות". זהו השלב שמבחינת המלכות הרביעית הינו להיות או לחדול. ראשית צמיחת גאולתנו הינו האיום היותר גדול על שלום העולם- על שיטת החיים, על תפיסת המציאות, על תפיסת מושגי המוסר, על עניינו של העוה"ז בכללו. ועל כן המלכות הרביעית על אגפיה השונים מתאמצת בכל יכולתה להצר ולעכב את הקץ המגולה. ומהרגע שמבינה שלא תצליח להכריע קרב זה בכח הזרוע פונה היא להכניע את הקץ המגולה מבפנים, ע"י הכנסת אידיאלים מחלישים ומבלבלים, תפיסת עולם מבית מדרשו של עשיו.הקרב מתנהל בצורה מתוחכמת מאוד, ובמהותו נעשה באופן נסתר, באופן שבראייה הגלויה לא ניכרת כלל המערכה.

כל מי שזכה לטעום מטעמה של תורת הקץ המגולה, יידע את תפקידו. בראש ובראשונה טהרה מהשפעות זרות לרוח ישראל- אמצעי התקשורת והתרבות המערבית המלאים טומאות ופריצות שמקורם בתפיסת עולם עשוית גויית, ויניקה מתודעתנו האמיתית- תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב. התמלאות מתוקף זכותינו האלוקית על ארצינו, ידיעה ברורה שרק היותינו לממלכת כהנים וגוי קדוש הוא מה שבאמת אומות העולם יכולות לבקש לעצמם, לטובתם. ורק אז יתקיים הפס' (לג, יב) : "ויאמר עשיו אל יעקב נסעה ונלכה, ואלכה לנגדך", "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לד' המלוכה". 

 

 

שבת שלום!