הברית הרביעית

מהי הברית? מה משמעותה? ומדוע יש צורך בבריתות השונות?

"ברית יאמר על איזה קיום או שבועה ודבר קיים הנעשה בין שני כורתי ברית לקשר האהבה בין שניהם" כתב בעל העקרים במאמר רביעי, ומבאר הרב במידות הראי"ה: "שורש ברית וכריתות ברית במובן המוסרי הוא, שהענין החיובי ואידיאלי, הנובע מתמצית המוסר היותר נעלה ונשגב, יהיה מוטבע עמוק וחזק בכל טבע הלב והנפש, עד שלא יצטרך לא זירוז ולא חזוק ולא סייג לשמירתו".

ברית היא הטבעה נפשית, וברית אלוקית היא הטבעה נפשית נצחית, שהאל מטביע בטבע האדם הבא בבריתו.

בברית בני נח מוטבעות באדם המידות האנושיות, המוסר האנושי הטבעי והבסיסי, עד כדי כך שהחברה האנושית לא תוכל לסור מאנושיותה לאורך זמן, ועל כן לא יהיה עוד מבול על הארץ.

בברית האבות מוטבעת באבות ובבניהם הסגולה הישראלית. תכונות הנפש הישראלית מוטבעת בנו לעד, כי לא יידח ממנו נידח, ואע"פ שחוטאים נקראים בנים, האהבה האלוקית המסותרת תשאר בלבנו ולא תסור, וגם המידות הישראליות. וגם כשתמה זכות אבות, ברית האבות אינה תמה לעולם.

הברית השלישית היא ברית התורה, התורה ומצוותיה מוטבעות בטבע אומה הישראלית, באופן שלא תוכל התורה להשכח מישראל. "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְדֹוָד רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְדֹוָד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (ישעיה נט כא). ואם יעברו ישראל על דברי התורה, הם דברי הברית, אזי יבואו קללות נוראיות אשר יחזירו אותם למוטב.

אך מהו עניינה של הברית הרביעית? מדוע יש צורך בכריתת ברית נוספת עם ישראל לאחר ברית האבות והברית שבחורב?

יש מפרשים כי לאחר חטא העגל הופרה הברית על ידי ישראל, ויש צורך לחדשה, אך הדבר קשה, הרי ברית היא נצחית, ועוד שמאז חטאו בני ישראל כמה פעמים ולא היה צורך בחידוש הברית.

האברבנאל מסביר כי ברית זו היא ברית הארץ, וכך עולה מפשט הכתובים, ואם יפרו את הברית לא יוכלו ישראל לשבת בארצם ויגלו ממנה. מצוות התורה והמוסר האלוקי אינם מוטבעים רק באומה אלא מוטבעים גם בארץ, והארץ מוטבעת בלבה של האומה ואינה קניין חיצוני לה. ולכן רק בה יכולים ישראל להתקיים כעם, ורק כאשר אנו מתנהגים בהתאם לטבענו הישראלי אנו יכולים לחיות בארצנו כאומה.

בעל העקידה מבאר כי עניינה של ברית זו הוא נטילת הבחירה החופשית מהכלל. למרות שכל יחיד ויחיד יכול להתנתק בבחירתו, ולכפור במציאות האל, האומה ככלל אינה יכולה. "האמנה כי לדעתי אין דבר השבועה הזאת כמו שחשבו רבים, ואין קיום ונצחיות ברית השם יתעלה ואהבתו עם האומה הזאת תלויין בחומרתה, אבל הוא קיום ודבוק טבעי הכרחי גדול וחזק ממנו, לא ישוער בטולו בשום צד וענין בעולם... וכן על זה האופן עצמו לא ישעור אפשרות הנזר האומה הזאת מאלהיה וממצותיו וחקיו בשום פנים, כי הוא חק מוטבע בהם יותר חמור ויותר חזק משבועה".

וגם אם בדור מסויים יכול הציבור לחטוא ולעבור על מצוות התורה, אך כפירה כללית מוחלטת היא נמנעת, "כי שקר הוא שיאמר אפשרות בשהאומה בכללה תהיה כופר בעקר מה שהנחילוה אבותיה לגמרי מבלי השאיר לה שורש וענף, ושעל זה נסמכו כל הכתובים המקיימים הקשר האלהי עמהם ברית מלח עולם".

נסיים ונזכיר ברית נוספת, ברית חמישית, שאינה מוזכרת בתורה אך מופיעה בדברי הנביאים. ברית חדשה עתידית, בה ישתנה גם טבע הנפש, ויתבטל היצר הרע, ברית בה יוטבע בכל יחיד ויחיד מישראל לב חדש, ומעצמו ישמור כל יחיד את דברי התורה:

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ד': כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְדֹוָד נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם". (ירמיה לא)

"וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר: לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים" (יחזקאל יא)

שבת שלום