"אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם"

הפסוק מדבר על שלושה חלקים: עשיית המצוות, שמירתם וההליכה בחוקים. ודרשו חז"ל "ועשיתם אותם" אלו מצוות עשה, "ואת מצותי תשמרו" אלו מצוות לא תעשה, "אם בחוקותי תלכו" שתהיו עמלים בתורה.

מדוע עמל התורה נקרא הליכה ומדוע נקרא חוק?

האור החיים כותב שקרא עמל התורה חוקה ללמדך שעמל התורה אינו נוגע רק לידיעת התורה, אלא אף מה שלמד כבר פעמיים או שלוש מקיים בזה מצות תלמוד תורה באותה מידה שמקיים כאשר לומד פעם ראשונה, כי חפץ ד' בעסק התורה, וחוק שם בעולמו "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", אם לא ישראל יעסקו בתורה אין העולם יכול להתקיים אפילו רגע אחד.

דברים אלו מדברים ביחס לחוק האלוקי. אך עוד מוסיף האור החיים, שאף כל אדם חייב לעשות לעצמו את עמל התורה כחק בל יעבור, ואף זה בלשון רבים שני חוקים – יום ולילה.

ונראה שזוהי תכונת ההליכה. "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים... כי אם בתורת ד' חפצו" (תהילים א, א). אדם צריך לסלול לעצמו את הדרך בה הוא הולך. ההליכה היא גם התמדה וגם התקדמות.

חייב אדם שעיסוקו בתורה יהיה בהליכה, כלומר כדרך סלולה ולא כדבר ארעי. כאשר זהו חפצו, זוהי תכונת חייו, ממילא תהיה גם התקדמות בדרך, צעידה קדימה, בקישור אל התורה, בקישורו אל דבר ד', אל חיי עולם הנטועים בתוכנו.

בל"ג בעומר נפגשים אנו עם דמותו של ר' עקיבא. מידת אהבת התורה של ר' עקיבא עד כדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי, נובעת מאותה דעה יסודית שהתורה היא סם החיים של האומה, ומתוך כך סם החיים של כל אחד ואחד מאיתנו.

נתחזק אנו באחיזה בסם החיים שלנו, באהבת בתורה, בלימודה ובהתגדלות בה, בידיעה ברורה כי דוקא כך יתקיים בנו העז והגבורה של "ורדפתם את אויבכם", ובע"ה יקים הקב"ה בריתו איתנו ונזכה לחזות בבניין שלם בהר מרום הרים במהרה בימינו.

שבת שלום