הרב יניב רזניק

אין ספק שאנו עומדים בתקופה לא פשוטה, תקופה שאי אפשר שלא תעורר בנו מחשבות ותובנות. כל אחד ואחד צריך לענ"ד לשבת עם עצמו ולחשוב מה הוא לוקח איתו מהימים הללו, ומה ביכולתו ללמוד מהמצב המיוחד והמסובך כל כך אליו נקלענו - הישיבה, הקהילה, העיר, האומה ולמעשה האנושות כולה. אני אנסה בכמה מילים להוסיף כמה מהמחשבות שמתרוצצות בראשי בימים אלו.

איזה כוח יש לנו בידיים! איזו עוצמה אדירה מונחת בתוך כל אדם ואדם! נגיעה קטנה, טיפת רוק, כל כך בקלות יכול כל אדם לפגוע (גם אם בשוגג או באונס) בכל כך הרבה אנשים סביבו! קצת חוסר תשומת לב, קצת חוסר מודעוּת, וכבר ראינו איך אדם אחד יכול להדביק מאות אנשים! הוא יכול פשוט לשתק קהילות שלמות, לגרום לכך שאינספור אנשים נכנסים לבידוד ועוצרים לפתע את מרוץ החיים שלהם. איזה כוח!

אבל שלא נתבלבל, הכוח הזה הוא אכן כוח להרוס ולפגוע – אך בעיקרו וביסודו הוא כוח בונה, מתקן ועושה טוב. חז"ל אמרו כי מרובה מידת טובה על מידת פורענות פי חמש מאות! נוכל אם כן רק לדמיין לעצמנו איזה כוח של טוב נמצא לנו בין הידיים...

כך מבאר "נפש החיים" את עניין צלם אלוקים שבו נברא כל אדם:

"וזהו שנקרא הוא ית"ש האלקים בעל הכחות כולם. שכל כח פרטי הנמצא בכל העולמות. הכל הוא ית"ש הבעל כח שלהם שמשפיע בהם הכח וגבורה כל רגע. ותלוים בידו תמיד לשנותם ולסדרם כרצונו ית'... כן בדמיון זה כביכול. ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם על פי כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו. וכל סדרי הנהגותיו. הן לטוב. או להיפך ח"ו. כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים. ומוסיף בהם קדושה ואור...

וכמאמרם ז"ל אל תקרי בניך אלא בוניך. כי המה המסדרים עולמות העליונים כבונה המסדר בנינו. ונותנים בהם רב כח. ובהיפוך ח"ו ע"י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר"ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור... זהו ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים גו'. כי בצלם אלקים עשה וגו'. שכמו שהוא ית' שמו הוא האלקים בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כולם. ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו. כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות. עפ"י כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש. כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו. כאילו הוא גם כן הבעל כח שלהם כביכול".

הקב"ה ברא את האדם בצלם אלוקים – זו לא רק תכונה צדדית שיש לו באישיות, זה לא רק איזה כוח מסוים או כישרון שהוא התברך בו. זהו עיקר האדם!  זהו עניינו ותפקידו בעולם – להשפיע טוב על כל סביבותיו. הוא יכול לעשות את זה, והוא ממילא גם נדרש לעשות את זה. "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

איזו משמעות אדירה יש לכל דיבור שלנו! כמה יכול כל דיבור לבנות ולחבר נפשות זו לזו, וכמה הוא יכול להחריב, לפלג, להרחיק. איזו עוצמה יש לכל מחשבה שעוברת בראשנו! כמה אנו גדלים וצומחים מכל מחשבה רעה והרהור חטא שאנו מצליחים לעצור ולמנוע, וכמה טוב נחקק בנו מעצם העובדה שמתעוררת בנו מחשבה טובה, רצון לגדול, שאיפה להיות טובים יותר! ועל אחת כמה וכמה, איזה כוח מונח בכל מעשה שאנו פועלים באופן ממשי בידינו.

אבל לא קל לזהות את הכוח הזה, קשה עד מאוד להאמין שהוא אכן קיים בנו. מדוע זה כל כך קשה? כי משמעות הכוח הזה שניתן לנו היא שיש לנו משימה אדירה, שיש תביעה אלוקית אדירה מכל אחד ואחד מאיתנו – וכמה קשה לעמוד בה! כמה קל לכל אחד מאיתנו לפעמים לשחרר אחריות, לברוח ממשימות גדולות, לטמון את הראש באדמה ולהכניס את הראש לתוך השריון.

האמונה הזו בצלם אלוקים שבנו, בכוח האלוקי שכל אחד מאיתנו התברך בו – היא יסוד האמונה הישראלית. כך כותב הרב ב"אורות ישראל":

"ההתגלות על דבר גודל ערכו של האדם, על השפעתו הגדולה בשפעת החיים שלו, בגודל רוחו, ברצונו והופעת שכלו על ההויה, על כל היש, זאת היא חטיבה מיוחדת לישראל. רחוק רחוק מאד הוא העולם כולו מהכרה זו. הכל חושבים, שהאדם ביחש להמציאות הוא רק פסיבי, מושפע ולא משפיע. אבל הקטנה זו אין לה כל ערך באמת. ודאי שההארה הרוחנית של סגולת הרוחניות ההויתית של עצמיות המציאות קשורה היא הרבה עם הידיעה בעצמה. כל מה שהאדם יודע יותר את ערכו, ככה ערכו באמת גדול הוא, וכל מה שיכיר יותר בשפעת החיים, ששדרות ההויה השונות מקבלות ע"י ההויה המרכזית שלו, ככה תגדל עצמותה של השפעה זו... גדולת הכרה זו היא מורשת ישראל מעולם, והיא גאותם ועזם עדי עד".

העולם רגיל לחשוב שהאדם איננו אלא יצור אחד מתוך אינספור יצורים אשר חיים בעולמנו. נכון, יש לו שכל, יש לו כשרונות מיוחדים ויכולות שאין לבעלי חיים אחרים – אך יש לו גם חולשות, יש לו חסרונות, יש לו הרבה סיבוכים נפשיים והרבה חולשות גופניות שאין לאחרים. ממילא, האדם איננו אלא עוד יצור מושפע – עוד בורג בתוך המערכת האדירה של הטבע, וגם הבורג הזה צריך למצוא את מקומו כאן, בין שאר היצורים – כמו כל יצור אשר מושפע מהמציאות שסביבו, ועליו למצוא את הדרך הטובה ביותר בשבילו להתקיים.

אבל, אומר הרב, האומה הישראלית ניחנה בתודעה אחרת. מעצם טבענו מונחת בנו ההכרה הברורה והוודאית בכך שהאדם איננו יצור מושפע אלא משפיע – יש לו כוח אדיר לחולל עולמות, לבנות את המציאות, לתקן ולשכלל אותה, או חלילה להרוס אותה ולאבדה. אלא שככל שיכיר האדם יותר בכוח הזה, כך הוא יפעל בו יותר, כך הוא יוכל יותר להוציא אותו אל הפועל בכל מעשה, דיבור ומחשבה לאורך חייו.

זהו כוחם של ישראל, ואת הכוח האלוקי הזה אנו לומדים ללא הרף. איך? רק על ידי התורה. המפגש עם התורה מעורר בנו את הגודל, את השאיפות הנשגבות ואת הרצונות הגדולים – ובזה הולכת ומתעמקת בנו האמונה בכוח הטוב שנתן בידינו בורא עולם.

יהי רצון שנקבל כוח מתוך הימים הללו לשמור על עצמנו – לשמור על עצמנו במובן הגופני וההיגייני, לפי הכללים וההנחיות, במלוא הרצינות ובמלוא האחריות, אך לא פחות מכך – לקבל מתוך כך השערה על הכוח הרוחני שגנוז בנו, ומתוך הידיעה הזו נמצא את הכוח לעלות מעלה מעלה בכל צעד בחיינו, לתקן את עצמנו ולהוסיף עוד נדבך בתיקון העולם כולו. ניקח אחריות – נשמור על המחשבות שלנו בקדושה ובטהרה, נקפיד על דיבור נעים ונקי, ללא לשון הרע וללא דיבורים רעים, ונתאמץ לפעול טוב, בלימוד תורה, במעשים טובים, בתפילות בכוונה ובמעשי חסד. חיים של גדלות!

בשורות טובות במהרה, לנו ולכל ישראל, ולכל האדם!