הרב עמיאל

בפרשתנו אנו נפגשים עם יעקב אבינו, ביתו הכפול וסיבוכיו המרובים. שתי נשים לו ליעקב, ואע"פ ששתיהן בנו את בית ישראל, העדיף יעקב אבינו את רחל על לאה: "ויאהב...את רחל מלאה" (בראשית כט, ל).

"וללבן שתי בנות"(כט,טז) כשתי קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו [המדרש מסביר בנות מלשון בניין "אשר בנו שתיהן את בית ישראל"(רות ד,יא) ע"פ הרד"ל] זו העמידה אלופים וזו העמידה אלופים (אלופי יהודה ואלפי מנשה- ע"פ העץ יוסף), זו העמידה מלכים וזו העמידה מלכים (דוד ובניהו מלאה ושמשון מרחל), מזו עמדו נביאים ומזו עמדו נביאים (משה שמואל וישעיהו, ויהושע ואליהו), מזו עמדו שופטים ומזו עמדו שופטים (עתניאל ועוד ואהוד גדעון ויפתח ועוד), מזו עמדו כובשי ארצות ומזו עמדו כובשי ארצות (משה ודוד יהושע ושאול), מזו עמדו מחלקי ארצות ומזו עמדו מחלקי ארצות (משה ויהושע),קרבן בנה של זו דוחה שבת וקרבן בנה של זו דוחה שבת(הכהנים מלאה ונשיא שבט אפרים מרחל הקריב ביום השביעי) מלחמת בנה של זו דוחה שבת ומחמת בנה של זו דוחה שבת (מלחמות 

יהושע ודוד היו בשבת) לזו ניתן שתי לילות ולזו ניתן שתי לילות (ע"ש במדרש הכוונה לניסים

שהתרחשו בלילה לבניהן)...

שם הגדולה לאה- גדולה במתנותיה כהונה לעולם ומלכות לעולם,

שם הקטנה רחל - קטנה במתנותיה יוסף לשעה שאול לשעה ושילה לשעה..." "בראשית רבה פרשה ע' אות ט"ו ).

רצו חכמינו להראות שענייניהן של רחל ושל לאה מלווים את בית ישראל לאורך ההיסטוריה כולה

והכוחות הללו בונים את בית ישראל לאורך כל שנותיו.

 

ב-  "ר' אבהו פתח בית יהון נחלת אבות ומה' אשה נשכלת... יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו יצחק זיווגו בא אצלו, "וירא והנה גמלים באים." יעקב הלך אצל זיווגו דכתיב "ויצו יעקב",

יצחק אבינו בנפעלותו לא היה צריך לטרוח בענייני זיווגו וכל ענייניו סודרו מלמעלה וע"י עבד אברהם,

אולם יעקב אבינו צריך להתאמץ לעבוד קשה ואף לצאת מהארץ כדי למצוא את זיווגו.

אומרים בשם האר"י הקדוש שיעקב אבינו אמנם הלך אצל זיווגו- רחל אך גם זיווגו בא אצלו- לאה יעקב אבינו יש בו את שתי הבחינות גם יחד, גם מאמציו האנושיים מלמטה וגם התערבות אלוקית שלא כסדר שבנה הוא, מלמעלה.

 

ג-  כשההנהגה היא מושלמת ומוצלת מכל חתחתים שבדרכים אז יגלה ההווה בכל אורו ויהיה גם הוא מצריך  נאה אל העתיד הנשגב ונישא ממנו צרכי ההווה הנאים והטובים הממולאים ברכות ויושר הם הם ראויים הנם לנשאות אותנו אל העתיד הטוב והמרומם. "(עין איה שבת ב' ע"מ 44)

דרכי ההנהגה השייכים להווה, לצד הנגלה לנו, אם היו הם בצורתם האידיאלית אזי כל המגמות העתידיות היותר רחוקות ויותר מכוסות מאיתנו, היו בנויות על גבי דרכים אלו ועל ידם היינו מגיעים אל אורח החיים הסלול של העתיד . "העולם הגלוי לפי דעו (של יעקב), היה הנושא של העולם הכמוס והמכוסה

של העתיד הרחוק "(שם ע"מ 45) אולם עצת ה' העליונה היתה "לשא עין למרחוק  ולפעמים רבות ג"כ בדליגת ההווה  או בעשיית צרה לו למען העתיד המכוסה הרומם והנעלה"(שם).

אולם למרות שלאה "הוקפצה" לתוך ביתו של יעקב ויש עתים בהם כדי לרפא את סדר העולם צריך לישא עיניים למרחוק והקב"ה מקפיץ לתוך חיינו הארות נסתרות שנותנות לנו כח להחזיק עמדה רוחנית גם במצבי שבר,  אעפ"כ בעולם לא הושלך מיסודו הכלל הגדול שהשאיפה ראויה להיות לעדי עד שיהיה ההווה מאיר ומזהיר גם הוא וממנו מאורו וישרו יקח לו העתיד את גודלו וזרחו " ורחל עקרה - אמר ר' יצחק רחל הייתה עיקרו של בית ... אמר ר' אבא בר כהנא רב מסובין משל לאה  היו (כשלקח בעז את רות היו המון שם משבט יהודה ואעפ"כ. - ע"פ עץ יוסף) עושין רחל עיקר- כמו שכתוב ברחל ובלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל והקדימו רחל ללאה (ע"פ בר' רבה פע"א ג' ורות רבה ז' י"ג)